דברים לזכרו
אביבה דותן - מחנכת בכיתות ד-ה
זכרונות קטנים וכאב גדול


כיתות ד-ה

 

בתוך כיתה של הרבה עוצמות וכוח
סיון תמיד נלחם להוציא את הצדק לאור…
"שיבינו…שלא ישקרו…שלא יריבו… שלא יקללו…"
ילד זעיר, פנים זעירות וזועמות ועיניים
שיודעות גם לחייך בורקות ודומעות.
כמו פילפליה – סיון מפזר את הצדק
בכיתת דולפין למי שרוצה ולמי שלא רוצה.
וכמו כל המלחמות, גם זו הייתה מלחמה אבודה ומתסכלת.
לאט לאט למדו חבריו להכיר ביתרונו,
ברוחב ליבו בחברות ללא גבול שלו.
הם התגרו קצת פחות וקיבלו יותר
הוא הפך למפויס יותר.
במשך השנים הבטתי עליו ממחק.
הילד הזעיר גדל, כתפיו התרחבו –
גופו כמו למד להכיר את ממדי ליבו.
השאלות נוקבות ותשובות אין

 

אביבה דותן
 

----- ----- ----- ----- ----- ----- ----- ----- ----- ----- ----- ----- ----- ----- ----- -----