10 שנים למותו של סיון
כתבה: אמא, אירית בר-נתן
 

סיווי שלי,


 מזה 10 שנים, 3650 לילות אני מדברת אליך ואתה לא עונה ולא מגיב
לילה לילה בסביבות השעה 3 כשכולם ישנים ודממה גדולה מסביב אתה נמצא איתי באינטימיות משגעת אבל אתה לא עונה....

בשעות אלה אני משוחחת איתך על הכל ....אבל, הדממה שעולה משיחות אלה נעשית קשה מלילה ללילה

בשנים אלה עברנו הרבה דברים והכל אתה יודע אבל אתה לא עונה ולא מגיב

 

סיפרתי לך על אירועים חשובים בחיי ואתה לא ענית
סיפרתי על אירועים בחיי המשפחה ואתה לא ענית

 

ניסיתי לשמוח איתך בחגים, בימי הולדת ועוד
ניסיתי לשמוח איתך כשלאביב היתה בר מצווה
ניסיתי לשמוח איתך כשהדר התחתנה
ניסיתי לשמוח איתך אבל אתה לא ענית ולא הגבת

ניסיתי לבכות איתך בימים עצובים
ניסיתי לבכות איתך כשרבקה נפטרה
ניסיתי לבכות איתך אבל בכיתי לבד כי אתה לא ענית ולא הגבת

 

התלבטתי איתך בקשר לדברים פשוטים ובנאליים אבל אתה לא ענית...

 

שיחותנו החד סיטריות התחילו כבר בבית החולים כשניסיתי לדבר אילך אבל אתה לא ענית ולא הגבת למרות מאמצי הרבים ותחנוני המרובים.

 

היום, אחרי כל כך הרבה לילות שיחותינו הפכו להרגל משונה ואני עדיין מחכה שתענה ותגיב...

 

אוהבת אמא


----- ----- ----- ----- ----- ----- ----- ----- ----- ----- ----- ----- ----- ----- ----- -----