דברים לזכרו במלאת 13 שנים למותו
אמא - אירית
 

סיווי שלנו

 

סיווי בכל שנה בסתו כשהחצבים פורחים והחסידות והשקנאים מגיעים אנחנו באים לפה להתיחד איתך.

כאן, בין הכרמל לים בנוף שכל כך אהבת טמנו אותך לפני 13 שנים ואני מרגישה כאילו זה קרה אתמול...


כאילו , אך אתמול יצאת מהבית לבילוי של יום חמישי בערב, אחרי שחזרת מהצבא.
כאילו, אך אתמול חזרת מהצבא וסיפרת חוויות, ודיברת על תוכניות לעתיד: קורס קצינים, קצין טרור ועוד...
כאילו, אך אתמול היה צילצול טלפון נוראי בשעה שלוש לפנות בוקר
כאילו, אך אתמול נסענו לבית חולים בהרגשה קשה אבל עדיין עם המון תקווה
כאילו, אך אתמול התלתלנו בין תקוה ליאוש בטיפול נמרץ נאו-כירורגי
כאילו אך אתמול, התבשרנו שאין עוד מה לעשות כי אתה מת מוות מוחי
כאילו אך אתמול, חתמנו על תרימת אברים ונסענו הביתה המומים, כואבים, בוכים....

כאילו אך אתמול קברנו אותך פה...

 

ומאז, כבר 13  שנים אנחנו מתאספים פה משפחה וחברים לזכור אותך....
ב 13 השנים שחלפו כולנו גדלנו והתבגרנו:

בני גילך כבר מקימים משפחות צעירות,  מסיימים לימודים ומפתחים קריירה

ב 13 השנים שחלפו נפרדנו בצער רב מרבקה ועליזה האהובות ולעומת זאת נולדו לנו הילדים הנהדרים אורי, עמית ואלון

אחותך, הדר התחתנה ומסיימת לימודים

אביב גדל ובגר והיום הוא אפילו כבר יותר מבוגר ממך...

 

ואתה נשארת רק בן 20 ושלושה חודשים... בחור צעיר עם המון תוכניות לעתיד והמון מרץ, יוזמה ועשייה שכולם נקטעו בבת אחת
למרות 13 השנים שעברו בשבילי זה כאילו קרה אתמול...

למרות 13 השנים שעברו אני עדיין מדברת איתך כמעט בכל לילה

למרות 13 השנים שעברו הגעגועים לא נעשים קלים יותר

 

נזכור אותך תמיד
אמא