דברים לזכרו במלאת 9 שנים למותו
אמא - אירית
 

זו השנה התשיעית שאנחנו מתאספים פה, משפחה, חברים ומכרים אשר למרות הזמן שחלף זוכרים ונורא מתגעגעים....

 

ושוב שוקעת השמש ומחליקה אל תוך הים
ושמיכת אור צבעי כתום סגול תכסה את האופק.
החשיכה העולה תאפיל על שארית היום.
יום נוסף של יסורי שכול וכאב בלתי נגמר
יום נוסף של געגוע אליך, אל קולך, אל צחוקך, ואפילו לריח שלך...
יום נוסף של מחשבות מה היה אילו כל זה לא קרה....
יום נוסף של כעס וכאב והשלמה עם הגורל

 

לפני כמה חודשים מצאתי בתא הדאר כמה שורות שכתב אחד מחבריך והעביר אלי בעילום שם. והנה מה שכתוב שם:

 

אתה היית ואינך
רק הרוח נושאת עתה שימך
החצבים פרחו זה מכבר
ואתה אינך אלא פצע נסתר
תמונה מטושטשת, זיכרון מן העבר
של עולם ומלאו שהיה ונגמר
ושוב על הגבעה מטיילים ילדים
כמוך וכמוני לפני שנים
הם לא יודעים ואנו כמעט שאיננו זוכרים
בגרנו מעט איננו צעירים
ועל הגבעה ההיא שוב פורחים חצבים
ולמרגלותם אתה נח והינך רק בן עשרים 

----- ----- ----- ----- ----- ----- ----- ----- ----- ----- ----- ----- ----- ----- ----- -----