תולדות חיים
סיון בר-נתן
י"ד סיון תשל"ח 19.6.1978
כ"ח אלול תשנ"ח 19.9.1998
 

סיון נולד בעין-זיון, בן בכור לאירית ועודד. בגיל שנה עבר סיון עם הוריו לגור בכפר הנוער מאיר שפיה שם בילה ושיחק עם חבריו והחניכים של עודד עד גיל 5.
בהיותו בן 5 שנים עבר סיון עם הוריו למעגן-מיכאל כדי לחיות בחיק משפחת בר-נתן המורחבת.


סיון הצטרף לילדי גן ב' ועבר עם הבוגרים לבית הספר והיה אחד מבני כיתת דולפין השובבים והתוססים. בהיותו בן 5 וחצי נולדה אחותו הדר ובהיותו בן 12 וחצי נולד אחיו אביב.
סיון היה ילד פעיל מאד בתחום הספורט הוא היה שחיין שהשקיע הרבה מזמנו וממרצו לספורט זה והשתתף בתחרויות שחיה עד גיל 14. ביחד עם זאת הוא גם היה שחקן כדורסל ושחקן כדורגל בהפועל מעגן-מיכאל. במשחקי כדורסל עם קבוצת מעגן-מיכאל הוא השתתף עד גיוסו לצבא ובלט בעיקר בכושר הלחימה שלו על כל כדור. כשחקן כדורגל הוא המשיך לשחק גם בשבתות שבהם היה מגיע מהצבא והקבוצה היתה צריכה חיזוק מקומי.


סיון היה פעיל מאד בימיה ואהב אותה. הוא היה מפקד סירה ומדריך של קבוצות נערים שונות לאורך השנה. בחופשים הוא אירגן קורסים ימיים לכיתות צעירות ועזר בתחזוקת הימיה.
היה לנו חלום משפחתי שכאשר הוא יסיים את הצבא נפליג כל המשפחה ביכטה באזור הים התיכון.


סיון היה תלמיד רציני מאד אשר הגיע להשגים לימודיים טובים מאד. ההשקעה בלימודים נבעה מהסקרנות הרבה שלו והצמא לידע ביחד עם תוכניותיו ללכת ללמוד מחשבים בטכניון אחרי הצבא.


סיון החל את שרותו הצבאי בסיירת מטכ"ל. אחרי קרוב לשנה בסיירת הוא עבר לסיירת גולני שם בלט מאד במהלך המסלול. שלושה חודשים לפני גמר המסלול בסיירת הצליחו מפקדיו לשכנע אותו ללכת לקורס קצינים כדי לחזור לסיירת כמדריך ללוחמה בטרור. הוא גמר בהצטיינות יתרה את הכנה לקורס קצינים והגיע לחופשה לפני קורס הקצינים.


סיון נסע ביום חמישי 17.9.98 לבלות עם חבריו בדיסקוטק בקיבוץ רמת-דוד. בדרך חזרה הביתה מהדיסקוטק ביקש סיון לישון מאחור מכוון שהיה עייף מאד. צור לוי שנהג במכונית, נרדם והתנגש ברכב שבא מולו.מעוצמת ההתנגשות עף סיון מחוץ למכונית ונחבל קשות בראשו. חברים שהיו ברכבים אחרים הצליחו להנשים אותו אבל הכרתו לא חזרה אליו יותר.

סיון נאבק על חייו במשך כל יום השישי ה 18.9.98 ואחרי שנקבע שהוא מת מוות מוחי תרמנו את אבריו להצלת 5 אנשים שחיכו לתרומת אברים.

אנחנו מקווים שהצלת חייהם של אנשים אחרים תקל עלינו את ההרגשה שמותו לא היה לשווא.

סיון היה מאד קשור למשפחתו ובמיוחד לאחיו הדר ואביב. עם הדר היו לו שיחות והסברים שונים על החיים. ובאביב הוא טיפל בחום אהבה ומסירות רבה עד כדי כך שביקש שאביב יהיה הילד שלו בלבד... בתקופת הצבא נהג סיון לקחת את אביב לישון אצלו בחדר במגורי החיילים ולבלות ביחד עם החבר'ה.